About Me
- Yara Pig Appeal
- My tears are big. My laughs are bigger.
Thursday, March 31, 2011
1..2.. Freddy's coming for you.
בפוסטים הקודמים התעסקתי בעיקר בחקר ההבעתיות של בובות הפורצלן והגעתי למסקנה שלכל בובה יש הבעה משלה שגורמת למתבונן להרגיש דברים בין אם הם טובים או רעים, ולהפתעתי גליתי שרוב האנשים לא חושבים שבובות חרסינה יפות ותמימות אלא להפך, הם רואים בהן כמטרידות ומאיימות ועובדה זו רק מחזקת את הטענה שלי, שלכל בובה יש אופי, הבעה ונשמה משלה.
פרסומת לדוריטוס. YOUTUBE
המוטיב הזה של בובה מפחידה חוזר על עצמו המון בסרטי אימה. לא הצלחתי למצוא הסבר מדעי לתופעה הזאת אך אפשר להבין לפי התגובות שקיבלתי מאנשים בכל פעם שדיברתי על הבלוג שלי שזה טבוע בתת המודע של בני האדם. בתוך כל אחד ואחת מאיתנו ישנה כמות מסוימת של פסימיות ופרנויה שמשפיעה על התת מודע מה שגורם לנו לנבא רעות בסיטואציות שלכאורה אמורות להראות תמימות לחלוטין, כאלה שמעורבות בהן בובות, ילדים או כל מוטיב תמים כלשהו. התת מודע שלנו מבשר רעות כאשר מוטיבים אלו נמצאים בסביבה לא שגרתית והמוזיקה ברקע מחזקת את התחושה השלילית.
משפחת CHUCKY
הבובה מהסרט SAW
Saturday, March 26, 2011
Inspiration Board
התבקשתי להתמקד בנושא השראה שממנו תתפתיח קולקציה כאשר אוסף בובות הפורצילן יהיה נקודת המוצא שלי. נורא נמשכתי להבעות הפנים של אותן בובות חרסינה שהוצאתי מהארון, הרגשתי שיש להן נשמה..דבר נסתר מתחת לשמלות הנפוחות והכובעים הגדולים. לכל אחת מהן יש אופי משלה, שמשפיע על מי שמסתכל לה בעיניים..הבנתי שלא סתם בובות הפכו למוטיב שחוזר על עצמו בסרטי אימה. ולכן החלטתי כי אתמקד במה שיש בפנים, בנשמתה של בובה.
זה הוא לוח ההשראה שלי. בחרתי להציג את הנושא על ידי יצירת קולאז' שמשלב בין גוף אדם אנושי לבין פני בובה וליצור אשליה מסויימת שתגרום למבתבונן לתהות אם אלה הם בני אנוש או בובות. ההטעיה נוצרת כתוצאה מהבעת הפנים האינושית שמייחדת כל בובה ויוצרת תחושה שלכל ילדה בתמונה יש אופי משילה :)
Friday, March 25, 2011
Georgie Greville
התבקשנו למצוא למצוא לקוח\ה בלוגר\ית או מאתר The Selby, ולאחר שעברתי על כל התמונות באתר הגעתי לאחת!. קוראים לה Georgie Greville, במאית מצ'אינה טאון, ניו-יורק. היא נראית לי כמו אחת משוגעת, ייחודית וכריזמטית מספיק כדי ללכת עם בגדים נועזים וזה נותן לי את החופש לעצב.
בנוסף לכך, Georgie הינה אקלקטית, יצירתית עם ראש פתוח ויפה להחריד...ולפי מה שהבנתי, היא ממש אוהבת בובות בין אם הם בבית, כחלק מהבגדים או אפילו במיטה!.
"Now I want to be your dog"
אחד האהובים עליי :)
Body parts on body parts!
Margaux Lange הינו אמן מברוקלן שעצב תכשיטים מחלקי גוף של בובות ברבי. התכשיטים עשויים מפלסטיק, משעשעים ומצמררים באותה מידה. מה שמצא חן בעיניי בעבודה זו הינה העובדה שהוא התאים את איברי הברבי למקום ענידת התכשיט, לדוגמא, עגילים לאוזן שעשויים מאוזני ברבי או צמיד העשויי מידיה.
תליון ישבנים שחור לבן
שרשרת בצורת חזה למי שמרגישה שאין לה מספיק
רגליים לאוזניים
צריכה יד?
שרשרת חיוכים
תליון מנשק
לקוח מ Etsy
Around The World
בובות מכל העולם:
בובה היא ייצוג פיזי מלאכותי של אדם והיא משמשת על־פי־רוב למשחק, לבידור, לנוי או במקרה שלי לאספנות.
בובות משחק עשויות בדרך-כלל מבד או מפלסטיק, ולעתים מעץ. בובות המשמשות לקישוט דקורטיבי או לאיסוף עשויות אף מפורצלן (חרסינה) או שעווה.
סקוטלנד
פולין
יפן
הולנד
בובות קיימות בתרבות האנושית עוד משחר ימיה; ממצאים ארכאולוגיים באתרי חפירות רבים כללו בובות שונות מחרס או מאבן, ששימשו בין למשחק ובין לפולחן דתי. בקברים במצרים מהאלף השני לפנה"ס נמצאו בובות שנבנו מלוחות עץ צבועים עם "שיער" משרשראות חימר או חרוזי עץ. בובות הן גם ממצא נפוץ בקברי ילדים מהעת העתיקה (ממ..מלחיץ)!.
אנגליה
אירלנד
רוסיה
ספרד
באירופה היו מרבית הבובות בובות עץ או "בובות סמרטוטים" עד למאה ה-19, אז פותח הייצור של בובות מתערובות של נסורת עץ, נייר, ומרכיבים אחרים; הרכב החומר היה סוד מסחרי שנשמר בקפידה על ידי היצרנים השונים. גם בובות שעווה היו מוכרות, ויוצרו עוד מהמאה ה-17, אם כי בהיקף קטן יותר (כנראה כמצרך לעשירים בלבד).
בתחילת המאה ה-19 פותחו גם בובות הפורצלן. לעתים קרובות יוצר רק הראש מפורצלן, או הראש והגפיים החשופות, ושאר הגוף מבד (כמו הבובות שלי).
צ'כיה
גרמניה
מרים היהודיה
מרבית הבובות לאורך השנים היו דמויות של מבוגרים; בובת התינוק הראשונה יוצרה כנראה באנגליה, בתחילת המאה ה-19, משעווה. בשנות השמונים של המאה ה-19 צברו בובות שכונו "בבה" (bebe) פופולרית רבה בצרפת: בובות אלה עוצבו בדמות נערה צעירה, והן יוצרו לראשונה בשנות החמישים של אותה מאה. בובות אלה הן כיום פריט אספנים מבוקש.
Let's put a smile on that face!
מתוך קופסאות מאובקות הוצאתי אותן, בובות החרסינה שנהגתי לאסוף מכל העולם מאז שהייתי ילדה קטנה.
כמעט שכחתי מקיומן, ממספרן ומצורתן..אך לאחר מקלחת קצרה נזכרתי טוב טוב כמה אהבתי להשחיל אצבע בין התלתלים המסודרים להפליא וכמה התעצבנתי כל פעם שנפל הכובע מראשן.
אך הפעם זה היה שונה, הייתי צריכה לצלם אותן לפוסט הראשון..השגתי מצלמה וסידרתי את הבובות בשורה, הסתכלתי טוב בכל אחת ונסיתי לחשוב איך אוכל לצלם אותה. כל מה שעלה לי לראש התקשר לחושך ולבובות שבורות..לא הצלחתי להבין מדוע זה קורה!
התחלתי לצלם את הראשונה...לא הצלחתי, אותו הדבר קרה גם עם השנייה והשלישית!!! WTF? סערת העצבים והתסכול שיגעה אותי, התחלתי לצעוק ולדבר עם הבובות שמרמרו לי את החיים..ופתאום נפל האסימון, לבובות היו הבעות פנים שהשפיעו עלי מבלי להבין את זה בכלל! מה רע בלחייך? על מה לעזאזל אתן כועסות כלכך!
תכל'ס "Why so serious?"
(שתי הגרמניות נגד האמריקאית)
ואז הבנתי, אהבה אבודה היא כנראה הסיבה למרמור
הצ'כית מנחמת את הסקוטית
והאיטלקיה יצאה לשופינג
והפולניה..
Subscribe to:
Posts (Atom)